لأ הוא ה"לא" של הרחוב — קצר, עם עצירה גרונית בסוף. הצורה הספרותית لا (לַא) משמשת בעיקר לאיסור: "לא תעשה". ההבדל הזה קטן בכתב אבל ענק באוזן.
דוגמאות במשפט
لأ، مش هيك
לַאְא, מִש הֵיכּ
לא, לא ככה
لأ، مش هيك
לַאְ, מִשׁ הֵיכּ
לא, לא ככה
لأ، ما بدي
לַאְ, מַא בַּדִּי
לא, אני לא רוצה
צורות ושימושים נפוצים
לא (תשובה)
لأ
לַאְ
לא (איסור)
لا
לַא
לא רוצה
ما بدي
מַא בַּדִּי
אין
ما في
מַא פִי
טיפ
במדוברת אומרים "لأ" קצר. "لا" הספרותית ארוכה יותר.
הטעות שישראלים עושים
בערבית מדוברת יש שתי מילות שלילה שונות לגמרי: ما לפני פועל (ما بعرف = אני לא יודע) ו-مش לפני שם או תואר (مش منيح = לא טוב). ישראלים נוטים להשתמש ב-مش לכול — וזה נשמע שגוי מיד.