דחילק (دخيلك) בערבית זה "אני תחת חסותך" — ובפועל: "אני מתחנן אליך, בבקשה ממך". המילה באה מ-دخيل (דַחִ'יל), מי שנכנס לבית של אדם ומבקש הגנה, ובערבית פלסטינית אומרים אותה ברכות: כשמבקשים טובה גדולה, כשמפצירים במישהו לא ללכת, ואפילו כחיבה לילד.
מה זה באמת, ואיך ישראלים משתמשים בזה
בערבית: אני תחת חסותך, כלומר: אני מתחנן בעברית: בעברית דחילק זה "בבקשה ממך, נו באמת" — לרוב בטון של חוסר סבלנות. בערבית זו תחינה אמיתית שבאה ממנהג עתיק: دخيل הוא מי שנכנס לחסותו של אדם, ו-دخيلك = "אני חוסה בך" — ולכן המילה מרככת, לא דוחפת.
דוגמאות במשפט
دخيلك، ساعدني بهاي الشغلة
דַחִ'ילַכּ, סַאעֶדְנִי בְּהַאי אִ-שַּׁעְ'לֶה
בבקשה ממך, עזור לי בעניין הזה
دخيلك ما تروح
דַחִ'ילַכּ מַא תְרוּח
אני מתחנן, אל תלך
دخيل عيونك، شو حلو!
דַחִ'יל עְיוּנַכּ, שׁוּ חִלוּ!
איזה מתוק! (מילולית: אני חוסה בעיניים שלך)
צורות ושימושים נפוצים
אני מתחנן אליך (לגבר)
دخيلك
דַחִ'ילַכּ
אני מתחנן אלייך (לאישה)
دخيلك
דַחִ'ילֶכּ
אני מתחנן אליכם
دخيلكم
דַחִ'ילְכֹּם
מי שמבקש חסות (המילה עצמה)
دخيل
דַחִ'יל
טיפ
לנקבה: دخيلك — דַחִ'ילֶכּ. לילד קטן אומרים دخيل عيونك — "איזה מתוק".
הטעות שישראלים עושים
להגיד "דחילק" בכעס, כמו "די כבר!". בערבית دخيلك היא בקשה מהלב — "אני תחת חסותך" — והיא מרככת, לא תוקפת. ערבי ששומע אותה בטון עצבני שומע סתירה: מילה של תחינה בטון של פקודה. ולאישה מבטאים דַחִ'ילֶכּ, לא דַחִ'ילַכּ.