כפרה (كفّارة) בערבית היא כפרה על חטאים, ובדיבור היום-יומי — הנחמה שאומרים כשמשהו נשבר, אבד או נגנב: "שיהיה כפרה", כלומר שהאובדן הקטן יבוא במקום צרה גדולה. בעברית זה נהיה "כפרה עליך", מילת חיבה; בערבית פלסטינית אף אחד לא קורא כך למי שהוא אוהב.
מה זה באמת, ואיך ישראלים משתמשים בזה
בערבית: כפרה על חטאים, ותנחומים כשמשהו נשבר או אבד בעברית: בעברית כפרה היא מילת חיבה — "כפרה עליך", "כפרה שלי" — שהגיעה כנראה מהערבית היהודית של יוצאי ארצות ערב ("אהיה כפרה עליך"). בערבית הפלסטינית كفّارة היא מה שאומרים כשמשהו נשבר או אבד: שזה יבוא במקום רע גדול יותר.
נאמרת על הדבר שאבד, לא על האדם. חיבה בערבית: يا روحي (יַא רוּחִי), يا قلبي (יַא אַלְבִּי).
הטעות שישראלים עושים
להגיד לערבי "كفّارة عليك" כחיבה. בערבית كفّارة לא נאמרת לאדם אהוב אלא על דבר שנשבר או אבד, כדי לנחם: שיהיה זה במקום משהו גרוע יותר. מי ששומע "כפרה עליך" מבין שקרה לכם אסון קטן, לא שאתם מחבבים אותו. חיבה זה يا روحي, يا قلبي, حبيبي.