تبعي היא "שלי" בערבית מדוברת. תשמעו אותה כשמישהו מחפש את המפתחות שלו, בחלוקת תיקים בכניסה לגן, ובכל ויכוח בין ילדים על "של מי זה". בערבית יש שתי דרכים לומר "שלי": להוסיף סיומת בסוף המילה, כמו بيتي, או להוסיף את המילה تبعي אחריה, כמו "הבית שלי" בעברית. בדף הזה תלמדו את הגופים החשובים, את הצורה לנקבה, ומתי משתמשים בכל אחת משתי הדרכים, כדי שלא תדברו על אמא שלכם כמו על חפץ.
דוגמאות במשפט
هاد التلفون تبعي
הַאד אֶ-תִּלִפוֹן תַבַּעִי
הטלפון הזה שלי
لمين هاي الشنتة؟ تبعتي
לְמִין הַאי אֶ-שַּׁנְטַה? תַבַּעְתִי
של מי התיק הזה? שלי
إمّي بتسلّم عليك
אִמִּי בִּתְסַלֶּם עַלֵיכּ
אמא שלי שולחת לך דרישת שלום
צורות ושימושים נפוצים
שלי (לדבר בלשון זכר)
تبعي
תַבַּעִי
שלי (לדבר בלשון נקבה)
تبعتي
תַבַּעְתִי
שלך
تبعك
תַבַּעַכּ
שלנו
تبعنا
תַבַּעְנַא
טיפ
יש שתי דרכים: סיומת על המילה (بيتي = הבית שלי), או تبعي אחריה (البيت تبعي). על דבר בלשון נקבה: تبعتي (תַבַּעְתִי).
הטעות שישראלים עושים
לשים تبعي על כל מילה, גם על בני משפחה: "الإمّ تبعتي". על משפחה ועל הגוף משתמשים בסיומת: إمّي (אמא שלי), أخوي (אח שלי), إيدي (היד שלי). تبعي מתאימה לחפצים: السيارة تبعتي, التلفون تبعي.