بعرف היא "אני יודע", והיא מגיעה מהשורש عرف — אותו שורש כמו "הכיר" בעברית. ה-ب בהתחלה היא סימן ההווה בשאמית, וזה כלל שחוזר בכל הפעלים: بشرب, بروح, بحكي.
דוגמאות במשפט
أنا بعرف
אַנַא בַּעְרֵף
אני יודע
بعرف، سمعت
בַּעְרַף, סְמִעְת
אני יודע, שמעתי
بتعرف وين المحطة؟
בְּתַעְרַף וֵין אֶל-מַחַטַّה?
אתה יודע איפה התחנה?
צורות ושימושים נפוצים
אני יודע
بعرف
בַּעְרַף
אתה יודע
بتعرف
בְּתַעְרַף
אני לא יודע
ما بعرف
מַא בַּעְרַף
מכיר אותו
بعرفو
בַּעְרְפוֹ
טיפ
מהשורש عرف. "مين بيعرف؟" = מי יודע?
הטעות שישראלים עושים
בערבית אין הבדל בין "יודע" ל"מכיר" — عرف מכסה את שניהם. "بعرفو" יכול להיות גם "אני מכיר אותו" וגם "אני יודע את זה", וההקשר קובע.