بوظة היא גלידה בערבית מדוברת. תשמעו אותה ליד דוכן הגלידה בקיץ, מילדים שמבקשים מההורים אחרי ארוחת ערב, ובקופה כשבוחרים טעם. בספרים כתוב مثلّجات, אבל בדיבור אף אחד לא אומר את זה: אומרים בּוּזַה. זו גם אחת המילים הראשונות שילדים לומדים, אז כדאי להכיר אותה אם יש לכם חברים עם ילדים. בדף הזה תלמדו איך מבקשים גלידה, איך אומרים שוקולד, וניל ותות, איך שואלים אילו טעמים יש ואיך מבקשים גלידה גדולה.
דוגמאות במשפט
بدّي بوظة شوكولاتة
בִּדִּי בּוּזַה שוֹכּוֹלַאתַה
אני רוצה גלידת שוקולד
شو الطعمات اللي عندكم؟
שׁוּ אֶ-טַּעְמַאת אִלִּי עִנְדְכֹּם?
אילו טעמים יש לכם?
بوظة بالفراولة لو سمحت
בּוּזַה בִּלְ-פַרַאוְלֶה לַו סַמַחְת
גלידת תות בבקשה
צורות ושימושים נפוצים
גלידה
بوظة
בּוּזַה
גלידת שוקולד
بوظة شوكولاتة
בּוּזַה שוֹכּוֹלַאתַה
טעם
طعمة
טַעְמֶה
גלידה (ספרותי)
مثلّجات
מֻתַלַּגַ'את
טיפ
בספרותית مثلّجات (מֻתַלַּגַ'את), ובדיבור כולם אומרים بوظة. "איזה טעם?" = شو الطعمة؟ (שׁוּ אֶ-טַּעְמֶה?).
הטעות שישראלים עושים
לבטא את ה-ظ כמו ט, "בּוּטַה", כי היא נראית קרובה ל-ط. בדיבור ظ נשמעת כמו ז: בּוּ-זַה. וטעות שנייה: לבקש آيس كريم כי זה נשמע בינלאומי. מבינים, אבל בשכונה ובמשפחה אומרים بوظة.