ערבית מדוברת בשוק: אַדֵّיש חַאּוֹ, עַ׳אלִי, נַזִّלְלִי שְוַי — קנייה אחת, מיקוח אחד, וכל המשפטים שביניהם

בשוק לא צריך ערבית טובה, צריך עשרה משפטים נכונים. אַדֵّיש חַאּוֹ? (כמה זה עולה?), עַ׳אלִי! (יקר!), נַזִّלְלִי שְוַי (תוריד לי קצת), חַ׳לַץ, בַּאחֹ׳ד (סגור, אני לוקח). מי שאומר אותם בחיוך מקבל מחיר אחר, וגם שיחה.

בדף הזה כל המסלול: הברכה בכניסה, השאלה על המחיר, המיקוח (ומתי לא מתמקחים), הבחירה, התשלום והברכה ביציאה, בערבית של השוק בנצרת, בעכו וברמלה, עם תעתיק באותיות עבריות.

נכנסים: הברכה לפני המחיר

בשוק לא מתחילים מהמחיר. אומרים מַרְחַבַּא או צַבַּאח אלְחֵ׳יר, שואלים כִּיף חַאלַכּ, ורק אז ניגשים לבַּסְטַה. המוכר עונה אַהְלַן וּסַהְלַן, תְפַדַّל, ומכאן הכול פתוח.

שאלה טובה לפתיחה: שוּ פִי טַאזַה אֶלְיוֹם? (מה טרי היום?). היא אומרת למוכר שאתם לא תיירים.

• مرحبا / صباح الخير — מַרְחַבַּא / צַבַּאח אלְחֵ׳יר — שלום / בוקר טוב
• تفضّل — תְפַדַّל — בבקשה, תתקרב (מה שהמוכר אומר) · לאישה: תְפַדַّלִי
• شو في طازة اليوم؟ — שוּ פִי טַאזַה אֶלְיוֹם? — מה טרי היום?
• هذا طازة؟ — הַאדַ׳א טַאזַה? — זה טרי? · من وين هذا؟ — מִן וֵין הַאדַ׳א? — מאיפה זה?
• بس بتفرّج — בַּס בַּתְפַרַّג׳ — רק מסתכל

כמה זה עולה: אַדֵّיש חַאּוֹ, אַדֵّיש אֶלְכִּילוֹ

אַדֵّיש חַאּוֹ? (قديش حقو) היא השאלה: אַדֵّיש = כמה, חַאּוֹ = המחיר שלו. על משהו במשקל שואלים אַדֵّיש אֶלְכִּילוֹ?, ועל כמה יחידות: כַּם וַאחַד בְּעַשַרַה? (כמה בעשר?).

התשובה מגיעה כמספר ואחריו שֵיקֶל. כדאי לדעת את המספרים לפחות עד עשר: וַאחֵד, תְנֵין, תַלַאתֵה, אַרְבְּעַה, חַ׳מְסֶה, סִתֶּה, סַבְּעַה, תְמַאנְיֶה, תִסְעַה, עַשַרַה. השאר במדריך המספרים.

• قديش حقو؟ — אַדֵّיש חַאּוֹ? — כמה זה עולה? · על נקבה: אַדֵّיש חַאּהַא?
• قديش الكيلو؟ — אַדֵّיש אֶלְכִּילוֹ? — כמה הקילו?
• عشرة شيكل — עַשַרַה שֵיקֶל — עשרה שקלים · خمسطعش — חַ׳מִסְטַעֶש — חמש-עשרה · عشرين — עִשְרִין — עשרים
• نص كيلو — נֻץּ כִּילוֹ — חצי קילו · كيلو ونص — כִּילוֹ וּנֻץּ — קילו וחצי
• كل واحد؟ — כֻּלּ וַאחַד? — כל אחד? (כשלא ברור אם המחיר ליחידה)

יקר, זול, ומיקוח בלי להעליב

"יקר" הוא עַ׳אלִי (غالي), "זול" רְחִ׳יץ (رخيص). המיקוח בשוק הוא משחק, ויש לו חוקים: מחייכים, לא מזלזלים בסחורה, ולא מתמקחים במכולת או בסופר. פותחים ב-עַ׳אלִי כְּתִיר!, ממשיכים ב-נַזִّלְלִי שְוַי (תוריד לי קצת), ושואלים אַאחֶ׳ר כַּלַאם? (המילה האחרונה? כלומר: מחיר סופי?).

אם המוכר לא זז, יש שתי דרכים מנומסות לצאת: בַּפַכֶּّר (אחשוב על זה), או מַעְלֵיש, שֻׁכְּרַן. ואם הוא יורד, סוגרים מיד: חַ׳לַץ, בַּאחֹ׳ד.

• غالي كتير! — עַ׳אלִי כְּתִיר! — יקר מאוד! · رخيص — רְחִ׳יץ — זול
• نزّل لي شوي — נַזִّלְלִי שְוַי — תוריד לי קצת
• آخر كلام؟ — אַאחֶ׳ר כַּלַאם? — מחיר סופי?
• خلّيها بعشرة — חַ׳לִّיהַא בְּעַשַרַה — תעשה את זה בעשר
• مشان خاطري — מִשַאן חַ׳אטְרִי — בשבילי, לכבודי (הבקשה האחרונה, בחיוך)
• بفكّر — בַּפַכֶּّר — אחשוב על זה · ما بدّي — מַא בִּדִّי — אני לא רוצה

לוקחים: בִּדִّי, אַעְטִינִי, חַ׳לַץ בַּאחֹ׳ד

"אני רוצה" הוא בִּדִّי, ו"תן לי" אַעְטִינִי. אחרי המילה באה הכמות: כִּילוֹ, נֻץּ כִּילוֹ, תְנֵין (שניים). כשגומרים אומרים בַּס הֵיכּ (זהו, זה הכול), וכשרוצים עוד: כַּמַאן שְוַי.

וסימן של קונה ותיק: אַחְ׳תַארְלִי (תבחר לי). המוכר בוחר את הטובים ביותר, כי הוא יודע שתחזרו.

• بدّي كيلو بندورة — בִּדִّי כִּילוֹ בַּנַדוֹרַה — אני רוצה קילו עגבניות
• أعطيني نص كيلو — אַעְטִינִי נֻץּ כִּילוֹ — תן לי חצי קילו
• اختارلي — אַחְ׳תַארְלִי — תבחר לי (את הטובים)
• كمان شوي — כַּמַאן שְוַי — עוד קצת · بكفّي — בִּכַּפִّי — מספיק
• بس هيك — בַּס הֵיכּ — זהו, זה הכול
• خلص، باخد — חַ׳לַץ, בַּאחֹ׳ד — סגור, אני לוקח

משלמים: מַצַّארִי, פְרַאטַה, אַדֵّיש אֶלְכֻּלּ

"כסף" הוא מַצַّארִי, "עודף" או "כסף קטן" פְרַאטַה. בסוף שואלים אַדֵّיש אֶלְכֻּלּ? (כמה הכול?), ואם משלמים בכרטיס: מֻמְכֵּן וִיזַה?

ומשפט שקונה חיוך: אֶלְבַּאאִי אִלַכּ, העודף שלך.

• قديش الكل؟ — אַדֵّיש אֶלְכֻּלּ? — כמה הכול ביחד?
• معك فراطة؟ — מַעַכּ פְרַאטַה? — יש לך עודף / כסף קטן?
• ممكن ڤيزا؟ — מֻמְכֵּן וִיזַה? — אפשר בכרטיס?
• الباقي إلك — אֶלְבַּאאִי אִלַכּ — העודף שלך
• الحساب — אֶלְחְסַאבּ — החשבון (במסעדה: אֶלְחְסַאבּ, לַוְ סַמַחְת)

יוצאים: יִסְלַמוּ, יַעְטִיכּ אֶלְעַאפְיֶה

מודים ב-שֻׁכְּרַן, או יפה יותר: יִסְלַמוּ (שיהיו ידיך שלמות). למי שעובד אומרים יַעְטִיכּ אֶלְעַאפְיֶה (שאלוהים ייתן לך בריאות), והתשובה היא אַללָּה יְעַאפִיכּ. ואז מַע אסַّלַאמֵה.

בפעם הבאה המוכר יזכור. זה כל הסוד של השוק.

• يسلمو — יִסְלַמוּ — תודה (שיהיו ידיך שלמות) · תשובה: וּאִידֵיכּ — וגם ידיך
• يعطيك العافية — יַעְטִיכּ אֶלְעַאפְיֶה — תודה למי שעובד · תשובה: אַללָּה יְעַאפִיכּ
• مع السلامة — מַע אסַّלַאמֵה — להתראות · بتشوفك — בַּתְשוּפַכּ — נתראה
• يا سلام على هالخضرة — יַא סַלַאם עַלַא הַאלְחֻ׳צְ׳רַה — איזה ירקות! (המחמאה שסוגרת יפה)

רשימת קניות קטנה, עם המלכודת של הלחם

המילים שחוזרות בכל ביקור בשוק:

• خبز — חֻ׳בֵּז — לחם, פיתה · لحمة — לַחְמֶה — בשר (כן, "לחם" בערבית הוא בשר)
• بندورة — בַּנַדוֹרַה — עגבניות · خيار — חְ׳יַאר — מלפפון · بصل — בַּצַל — בצל
• جبنة — גִ׳בְּנֶה — גבינה · بيض — בֵּיצ׳ — ביצים · زيت زيتون — זֵית זַיְתוּן — שמן זית
• قهوة — אַהְוֵה — קפה · شاي — שַאי — תה · مي — מַי — מים
• رز — רֻזּ — אורז · زعتر — זַעְתַר — זעתר · كعك — כַּעֶכּ — כעך

שאלות נפוצות

זמין ב-App Store וב-Google Play

מילים להתחיל מהן

עוד מדריכים