מילות שאלה בערבית מדוברת: מִין, שוּ, וֵין, אֵימְתַא, לֵיש, כִּיף, אַדֵّיש — התעתיק, המשפטים ומה עונים

שבע מילים קטנות פותחות כמעט כל שיחה בערבית: מִין (מי), שוּ (מה), וֵין (איפה), אֵימְתַא (מתי), לֵיש (למה), כִּיף (איך) ו-אַדֵّיש (כמה). מי שיודע אותן יכול לשאול על הדרך, על המחיר, על השעה ועל האנשים, גם עם אוצר מילים של שבוע.

בדף הזה כולן, בפלסטינית שמדברים כאן, עם תעתיק באותיות עבריות, משפט אחד מהחיים לכל מילה, ומה עונים. בסוף גם השאלות שאין להן מילת שאלה בכלל, כי בערבית מדוברת שואלים אותן רק עם הקול.

הטבלה: שבע מילות השאלה בערבית מדוברת

הספרותית משתמשת במילים אחרות (מַן, מַאדַ׳א, אַיְנַ, מַתַא, לִמַאדַ׳א, כַּיְפַ, כַּם). ברחוב, בשוק ובעבודה שומעים רק את אלה:

• مين — מִין — מי · מִין הַאדַ׳א? = מי זה?
• شو — שוּ — מה · שוּ הַאדַ׳א? = מה זה?
• وين — וֵין — איפה · וֵין אִנְתֶ? = איפה אתה?
• إيمتى — אֵימְתַא — מתי · אֵימְתַא בְּתִיגִ׳י? = מתי אתה בא?
• ليش — לֵיש — למה · לֵיש לַא? = למה לא?
• كيف — כִּיף — איך · כִּיף חַאלַכּ? = מה שלומך (איך מצבך)?
• قديش — אַדֵّיש — כמה · אַדֵّיש חַאּוֹ? = כמה זה עולה?
• أيّ / أيّا — אַיּ / אַיַّא — איזה · אַיַّא וַאחַד? = איזה מהם?

מִין ומִן: מי, ומאיפה

מִין (مين) היא "מי": מִין הַאדַ׳א? (מי זה?), מִין בִּחְכִּי? (מי מדבר?), מַע מִין? (עם מי?). ויש לה אח תאום שנשמע כמעט אותו דבר: מִן (مِن), עם תנועה קצרה, שפירושו "מ-, מאיפה". השילוב של השניים הוא השאלה הראשונה שכל זר שומע: מִן וֵין אִנְתֶ? — מאיפה אתה?

התשובה מתחילה ב-אַנַא מִן: אַנַא מִן חֵיפַא, אַנַא מִן תֵל אַבִּיב. ולאישה שואלים מִן וֵין אִנְתִי.

• مين هذا؟ — מִין הַאדַ׳א? — מי זה? (על גבר) · مين هاي؟ — מִין הַאי? — מי זו?
• مين معك؟ — מִין מַעַכּ? — מי איתך?
• من وين إنت؟ — מִן וֵין אִנְתֶ? — מאיפה אתה? · לאישה: מִן וֵין אִנְתִי?
• لمين هذا؟ — לַמִין הַאדַ׳א? — של מי זה? · תשובה: אִלִי (שלי), אִלַכּ (שלך)

שוּ: מה, ומה שאומרים איתה כל היום

שוּ (شو) היא "מה", והיא המילה הכי עסוקה בערבית מדוברת. היא פותחת את ההיכרות (שוּ אִסְמַכּ?, מה שמך?), את השיחה (שוּ אַחְ׳בַּארַכּ? מה החדשות שלך?) ואת ההבנה (שוּ יַעְנִי? מה זאת אומרת?).

וכשמישהו אומר סתם "שוּ?" בטון עולה, זה "מה?" של לא שמעתי. יותר מנומס: נַעַם? (כן?) או עַפְוַן, שוּ אֻלְת? (סליחה, מה אמרת?).

• شو اسمك؟ — שוּ אִסְמַכּ? — מה שמך? · לאישה: שוּ אִסְמֶכּ?
• شو هذا؟ — שוּ הַאדַ׳א? — מה זה?
• شو أخبارك؟ — שוּ אַחְ׳בַּארַכּ? — מה נשמע? (מילולית: מה החדשות שלך)
• شو في؟ — שוּ פִי? — מה יש? מה קורה? · תשובה: מַא פִי אִשִי — אין כלום
• شو بدّك؟ — שוּ בִּדַّכּ? — מה אתה רוצה? · شو بتشرب؟ — שוּ בְּתִשְרַבּ? — מה תשתה?
• على شو؟ — עַלַא שוּ? — על מה? · مشان شو؟ — מִשַאן שוּ? — בשביל מה?

וֵין: איפה, ואיך שואלים על הדרך

וֵין (وين) היא "איפה", והיא עובדת גם כ"לאן": וֵין רַאיֵח? = לאן אתה הולך. השאלה הכי שימושית בכל מקום חדש: וֵין אֶלְחַמַّאם? (איפה השירותים?).

התשובות מגיעות בשלוש מילים: דֻעְ׳רִי (ישר), יַמִין (ימינה), יַסַאר (שמאלה). ואם זה ממש קרוב: הוֹן (כאן), אַרִיבּ (קרוב), הְנַאכּ (שם).

• وين الحمّام؟ — וֵין אֶלְחַמַّאם? — איפה השירותים?
• وين السوق؟ — וֵין אֶ-סּוּק? — איפה השוק?
• وين رايح؟ — וֵין רַאיֵח? — לאן אתה הולך? · לאישה: וֵין רַאיְחַה?
• وين كنت؟ — וֵין כֻּנְת? — איפה היית?
• وين ساكن؟ — וֵין סַאכֵּן? — איפה אתה גר? · תשובה: סַאכֵּן בְּ… (גר ב…)

אֵימְתַא ואַדֵّיש: מתי, וכמה

אֵימְתַא (إيمتى) היא "מתי": אֵימְתַא בְּתִיגִ׳י? (מתי אתה בא?). התשובות: הַלַّא (עכשיו), בֻּכְּרַא (מחר), בַּעְדֵין (אחר כך), אֶ-סַّאעַה תַלַאתֵה (בשעה שלוש).

אַדֵّיש (قديش) היא "כמה", והיא מכסה גם מחיר, גם שעה וגם גיל: אַדֵّיש חַאּוֹ? (כמה זה עולה?), אַדֵّיש אֶ-סַّאעַה? (מה השעה?), אַדֵّיש עֻמְרַכּ? (בן כמה אתה?). כשסופרים דברים אומרים כַּם: כַּם וַאחַד? (כמה יחידות?), כַּם יוֹם? (כמה ימים?).

• إيمتى بتيجي؟ — אֵימְתַא בְּתִיגִ׳י? — מתי אתה בא?
• إيمتى بيفتح؟ — אֵימְתַא בְּיִפְתַח? — מתי פותחים? · إيمتى بيسكّر؟ — אֵימְתַא בְּיְסַכֶּّר? — מתי סוגרים?
• قديش حقو؟ — אַדֵّיש חַאּוֹ? — כמה זה עולה?
• قديش الساعة؟ — אַדֵّיש אֶ-סַّאעַה? — מה השעה?
• قديش عمرك؟ — אַדֵّיש עֻמְרַכּ? — בן כמה אתה?
• كم واحد بدّك؟ — כַּם וַאחַד בִּדַّכּ? — כמה אתה רוצה?

לֵיש וכִּיף: למה, ואיך

לֵיש (ليش) היא "למה", והתשובה מתחילה ב-לַאִנּוֹ (כי) או ב-עַשַאן (בגלל, בשביל). לֵיש לַא? (למה לא?) היא גם דרך להגיד "כן, בכיף".

כִּיף (كيف) היא "איך", וממנה יוצאת הברכה הכי נפוצה בערבית: כִּיף חַאלַכּ?. והמשפט שכל לומד צריך ביום הראשון: כִּיף בְּתְאוּל … בִּלְעַרַבִּי? — איך אומרים … בערבית?

• ليش لا؟ — לֵיש לַא? — למה לא?
• ليش هيك؟ — לֵיש הֵיכּ? — למה ככה?
• ليش ما جيت؟ — לֵיש מַא גִ׳ית? — למה לא באת? · תשובה: לַאִנִّי כֻּנְת תַעְבַּאן — כי הייתי עייף
• كيف حالك؟ — כִּיף חַאלַכּ? — מה שלומך? · לאישה: כִּיף חַאלֶכּ? · קצר: כִּיפַכּ? / כִּיפֶכּ?
• كيف بتقول … بالعربي؟ — כִּיף בְּתְאוּל … בִּלְעַרַבִּי? — איך אומרים … בערבית?
• كيف بروح على …؟ — כִּיף בַּרוּח עַלַא …? — איך מגיעים ל…?

שאלות בלי מילת שאלה, והתשובות הקצרות

לשאלת כן/לא בערבית מדוברת אין מילה מיוחדת. לוקחים משפט רגיל ומרימים את הקול בסוף: בְּתִחְכִּי עַרַבִּי? (אתה מדבר ערבית?), פִי מַי? (יש מים?), אִנְתֶ מִן הוֹן? (אתה מכאן?).

והתשובות: אַיְוַה (כן), לַא (לא), אַכִּיד (בטח), מֻמְכֵּן (אפשר, אולי), מַא בַּעְרֵף (אני לא יודע). ואם לא הבנתם את השאלה: מִש פַאהֵם, מַרַّה תַאנְיֶה? (עוד פעם?).

• بتحكي عربي؟ — בְּתִחְכִּי עַרַבִּי? — אתה מדבר ערבית? · شوي — שְוַי — קצת
• في مي؟ — פִי מַי? — יש מים? · في — פִי — יש · ما في — מַא פִי — אין
• مش هيك؟ — מִש הֵיכּ? — נכון? (מילולית: לא ככה?)
• صحّ؟ — צַחּ? — נכון? · صحّ — צַחּ — נכון
• ما بعرف — מַא בַּעְרֵף — אני לא יודע · مش فاهم — מִש פַאהֵם — אני לא מבין

שאלות נפוצות

זמין ב-App Store וב-Google Play

מילים להתחיל מהן

עוד מדריכים