ימי השבוע, שעות וזמן בערבית מדוברת: יום שלישי, מחר, אתמול ומה השעה
"יום שלישי" הוא יום שלוש, "יום שני" הוא יום שתיים: ימי השבוע בערבית מדוברת בנויים בדיוק כמו בעברית, על המספרים. מי שיודע לספור עד חמש כבר יודע חצי שבוע.
בדף הזה: שבעת הימים בהגייה הפלסטינית שנשמעת כאן, המילים שמסביב (היום, מחר, אתמול, עכשיו), חלקי היום, ואיך שואלים ועונים מה השעה בלי להסתבך. הכול עם תעתיק בעברית, כדי שתוכלו להגיד את זה בקול עוד היום.
ימי השבוע בערבית מדוברת: כל שבעת הימים
השבוע מתחיל ביום ראשון, כמו בעברית, והשמות של ראשון עד חמישי הם המספרים אחד עד חמש עם ה' הידיעה. לפני כל יום אפשר להוסיף יוֹם (يوم): יוֹם אֶ-תַّלַאתַא, יום שלישי. רק שישי ושבת צריך לזכור בנפרד.
الأحد — אֶלְאַחַד — יום ראשון, מ-וַאחֵד, אחד. ברחוב תשמעו גם אֶלְחַדּ
الاثنين — אֶלְאִתְנֵין — יום שני, מ-תְנֵין, שתיים. בדיבור מהיר מקצרים ל-אֶ-תְנֵין
الثلاثاء — אֶ-תַّלַאתַא — יום שלישי. ה-ث הספרותית נשמעת כאן ת', בדיוק כמו ב-תַלַאתֶה, שלוש
الأربعاء — אֶלְאַרְבַּעַא — יום רביעי, מ-אַרְבְּעַה
بعد بكرا — בַּעֶד בֻּכְּרַא — מחרתיים, מילולית "אחרי מחר"
أول مبارح — אַוַّל מְבַּארֶח — שלשום, מילולית "האתמול הראשון"
الليلة — אֶ-לֵّילֶה — הלילה · هالأسبوع — הַ-לְאֻסְבּוּע — השבוע · هالأيام — הַ-לְאַיַّאם — בימים האלה
חלקי היום: בוקר, צהריים, אחר הצהריים, ערב, לילה
כשמצמידים חלק יום לשעה אין צורך בשעון של 24 שעות: "שבע בערב" זה סַבְּעַה אֶלְמַסַא, "שבע בבוקר" זה סַבְּעַה אֶ-סֻّבֶּח. אותו דבר עם מחר ואתמול: בֻּכְּרַא אֶ-סֻّבֶּח, מחר בבוקר.
بالليل — בִּ-לֵّיל — בלילה · نص الليل — נֻצّ אֶ-לֵّיל — חצות
الفجر — אֶלְפַגֶ׳ר — עלות השחר, "מוקדם מאוד"
עכשיו, אחר כך, עוד מעט: המילים של הרגע
המילה שהכי מזהה דובר לבנטיני היא הַלַّא (هلق), עכשיו. ה-ق בסוף נבלעת, ומה שנשמע הוא "הַלַّא". מי שאומר את המילה הספרותית או המצרית יובן, אבל יישמע כמי שלמד במקום אחר.
دايماً — דַאיְמַן — תמיד · مرات — מַרַّאת — לפעמים · أبداً — אַבַּדַן — אף פעם
מה השעה בערבית: איך שואלים ואיך עונים
שואלים אַדֵّישׁ אֶ-סַّאעַה? (قديش الساعة؟), מילולית "כמה השעה" ולא "מה השעה". תשמעו גם الساعة كم؟ (אֶ-סַّאעַה כַּם?), וזה מובן, אבל הצורה הטבעית כאן היא قديش.
התשובה מתחילה ב-אֶ-סַّאעַה ואחריה המספר. שני דברים לשים לב אליהם: "אחת" ו"שתיים" באות בצורת הנקבה, וַחְדֶה ותִנְתֵין, ולא וַאחֵד ותְנֵין. משלוש עד עַשַׁרַה אומרים את המספר הרגיל.
الساعة وحدة — אֶ-סַّאעַה וַחְדֶה — השעה אחת · الساعة تنتين — אֶ-סַّאעַה תִנְתֵין — השעה שתיים
الساعة تلاتة ونص — אֶ-סַّאעַה תַלַאתֶה וּנֻצّ — שלוש וחצי
تلاتة وربع — תַלַאתֶה וּרֻבֶּע — שלוש ורבע · تلاتة وتلت — תַלַאתֶה וּתִלְת — שלוש ועשרים, מילולית "ושליש"
أربعة إلا ربع — אַרְבַּעַה אִלַّא רֻבֶּע — רבע לארבע, מילולית "ארבע פחות רבע"
تلاتة وعشرة — תַלַאתֶה וּעַשַׁרַה — שלוש ועשרה · تلاتة وخمسة — תַלַאתֶה וּחַ׳מְסֶה — שלוש וחמישה
سبعة المسا — סַבְּעַה אֶלְמַסַא — שבע בערב · بالضبط — בִּ-צַّ׳בֶּט — בדיוק · تقريباً — תַאְרִיבַּן — בערך
בעוד שעה, לפני יומיים, כל יום: משפטי הזמן שחוזרים
השאלה שפותחת הכול היא אֵימְתַא? (إيمتى؟), מתי. "בעוד" זה בַּעֶד (אחרי), "לפני" זה אַבֶּל, ו"יומיים" היא מילה אחת, יוֹמֵין: צורת הזוגי שקיימת גם בעברית.
بعد ساعة — בַּעֶד סַאעַה — בעוד שעה · بعد نص ساعة — בַּעֶד נֻצّ סַאעַה — בעוד חצי שעה
قبل يومين — אַבֶּל יוֹמֵין — לפני יומיים. שומעים גם מִן יוֹמֵין
قبل أسبوع — אַבֶּל אֻסְבּוּע — לפני שבוע · بعد شهر — בַּעֶד שַׁהֶר — בעוד חודש
كل يوم — כֻּלّ יוֹם — כל יום · كل أسبوع — כֻּלّ אֻסְבּוּע — כל שבוע · كل الوقت — כֻּלّ אֶלְוַאֶת — כל הזמן
قديش بدها وقت؟ — אַדֵّישׁ בִּדְّהַא וַאֶת? — כמה זמן זה לוקח?
إيمتى بتجي؟ بكرا الصبح، الساعة تمانية — אֵימְתַא בְּתִגִ׳י? בֻּכְּרַא אֶ-סֻّבֶּח, אֶ-סַّאעַה תְמַאנְיֶה — מתי אתה בא? מחר בבוקר, בשמונה
סוף השבוע: מה זה אומר כאן
"סוף שבוע" הוא אַאחֶ׳ר אֶלְאֻסְבּוּע (آخر الأسبوع), ובפי צעירים פשוט וִיכֶּנְד (ويكند). יום חופש הוא עֻטְלֶה (عطلة).
כשמתאמים עם חברים או קולגות דוברי ערבית כדאי לדעת שני דברים. יום שישי הוא יום התפילה: הרבה עסקים נסגרים לשעה-שעתיים בצהריים, ומי שאומר "בַּעֶד אֶ-צַّלַאה" (بعد الصلاة, אחרי התפילה) מתכוון בערך לשתיים-שלוש. ושבת היא יום עבודה רגיל ברוב היישובים הערביים: חנויות, מוסכים ומסעדות פתוחים, ולפעמים זה היום העמוס ביותר.
לכן "נדבר בסופ"ש" הוא לא תמיד ברור, ועדיף לנקוב ביום ובשעה: אֵימְתַא? יוֹם אֶ-סַّבְּת, אֶלְמַסַא, אֶ-סַّאעַה סַבְּעַה. ואם רוצים לשמוע את כל זה ולא רק לקרוא, באפליקציית Yalla ימים ושעות הם מהשיעורים הראשונים, כל מילה בקולו של מורה.
שאלות נפוצות
איך אומרים יום שלישי בערבית?
אֶ-תַّלַאתַא (الثلاثاء), ובדיבור לרוב עם "יום" לפניו: יוֹם אֶ-תַّלַאתַא. השם מגיע מהמספר שלוש, תַלַאתֶה, ובמדוברת ה-ث הספרותית נשמעת כמו ת'.
איך אומרים מחר בערבית מדוברת?
בֻּכְּרַא (بكرا). מחר בבוקר: בֻּכְּרַא אֶ-סֻّבֶּח. מחרתיים: בַּעֶד בֻּכְּרַא, מילולית "אחרי מחר". המילה הספרותית למחר כמעט לא נשמעת ברחוב.
איך אומרים אתמול בערבית?
מְבַּארֶח (مبارح). שלשום: אַוַّל מְבַּארֶח. המילה לא דומה לעברית, ולכן שווה ללמוד אותה כשלישייה עם אֶלְיוֹם (היום) ו-בֻּכְּרַא (מחר).
איך שואלים מה השעה בערבית?
אַדֵّישׁ אֶ-סַّאעַה? (قديش الساعة؟), מילולית "כמה השעה". עונים אֶ-סַّאעַה ואז המספר: אֶ-סַّאעַה תַלַאתֶה וּנֻצّ, שלוש וחצי. לשעה אחת ושתיים משתמשים בצורת הנקבה, וַחְדֶה ותִנְתֵין.
איך אומרים מתי בערבית?
אֵימְתַא (إيمتى). למשל אֵימְתַא בְּתִגִ׳י? מתי אתה בא. לשאלה על משך זמן משתמשים דווקא ב-אַדֵّישׁ: אַדֵّישׁ בִּדְّהַא וַאֶת? כמה זמן זה לוקח.
מה אומרים על סוף השבוע בערבית?
אַאחֶ׳ר אֶלְאֻסְבּוּע (آخر الأسبوع), וצעירים אומרים גם וִיכֶּנְד. סוף השבוע של רוב האנשים בישראל הוא שישי ושבת, אבל ביישובים ערביים שבת היא יום עבודה רגיל, ולכן עדיף לנקוב ביום ובשעה במקום להגיד סופ"ש.